רשות המיסים בישראל מפרסת מעת לעת פרסומים הנוגעים למדינות המיסוי של נכסים וירטואליים (כגון מטבעות קריפטוגרפיים). בפוסט זה ירוכזו הפרסומים ונעדכן אותו מעת לעת.

11 בינואר 2017:

פרסמה רשות המיסים טיוטת חוזר שעניינו "מיסוי פעילות מטבעות וירטואלים" מתוך מטרה להסדיר את אופן המיסוי. עמדת הרשות הינה כי כלל המטבעות הוירטואלים עונים כל הגדרת "נכס" ומכאן הרווח שנצמח ממכירת המטבע יסווג כהכנסה הונית החייבת במס רווחי הון בשיעור של 25% ליחיד (האמור גורר חובת דיווח לפקיד השומה).

עוד הובהר על ידי הרשות כי יחיד אשר פעילותו ממכירת המטבעות תענה על הגדרת עסק כפי שנקבע בפסיקה ימוסה בשיעור מס שולי (מקסימום של 47% מס ובכפוף לתוספת 3% מס יסף קרי חשיפה ל50% מס) וכן יסווג כעוסק לעניין חוק מע"מ ומכאן שהכנסותיו יהיו חייבות במע"מ.

לינק לפרסום באתר רשות המיסים

1 בינואר 2018:

פרסמה רשות המיסים סדרה של עמדות החייבות בדיווח לשנת המס 2017. בין העמדות החדשות אותן מפרסמת הרשות, ניתן למצוא לראשונה עמדה המתייחסת לשימוש במטבעות דיגיטליים (כגון ביטקוין, אתריום וכו'), כאשר הרשות מדגישה שמטבע דיגיטלי אינו מטבע או מטבע חוץ לפי חוק, ולכן, ההפרש בין התמורה במכירה לבין עלות הרכישה לא יחשב כהפרשי הצמדה ו/או הפרשי שער. ההתייחסות למטבעות הן כאל 'נכס'.

לינק לפרסום באתר רשות המיסים (ע"מ 3 עמדה מספר 32/2017)

17 ינואר 2018:

חוזר בנושא: מיסוי פעילות באמצעי תשלום מבוזר (המכונים: 'מטבעות וירטואלים') בחוזר זה רשות המסים מתארת את ההבנה שלה בין מטבעות שהם הליך חוקי (מט"ח – שקל, דולר, וכו') לבין מטבעות דיגיטליים (ביטקוין, קריפטו). עמדת רשות המסים לגבי סיווגם של המטבעות הווירטואליים כנכס.

חוזר זה מגדיר את אמצעי התשלום האלקטרונים השונים (אשר משתמשים בטכנולוגיית הבלוקצ'יין), ומתאר את העולות אשר מבוצעות איתם – כגון "סחר חליפין" או תשלום על שירותים. הרשות מגדירה את כלל פעולות אלה כעסקאות ברטר (שחלוף) עמדת רשות המיסים היא כי כלל המטבעות הם "נכס". הרשות מבהירה שמיכון שמדובר בנכס, עסקאות שחלוף אינם פטורים מהפרשי הצמדה, כפי שמנוסח בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה. בנוסף מוסבר בחוזר שמדובר בנכסים ללא פחת ובטיפול במיסוי בהם נעשה בהתאם להנחיות לטיפול בנכסים לפי סעיף 88 לפקודת מס הכנסה.

לינק לפרסם באתר רשות המיסים

19 בפברואר 2018:

חוזר זה מחדד את ההבחנה של רשות המיסים לגבי עמדתם לסיווג המטבעות הווירטואליים כנכס. עמדת רשות המיסים היא כי כלל המטבעות הם "נכס", והרווח ממכירתם הוא הכנסה החייבת במס רווחי הון בשיעור של 25%. עמדה זו גם גוררת חובת דיווח לפקיד השומה על הפעילות בין אם במסגרת דיווח על רווח הון/פעילות עסקית ובין אם כעמדה חייבת בדיווח במקרים מסוימים. עם זאת חשוב לשים לב שמי שעוסק במכירה או בכריית מטבעות המגיעים לכדי פעילות עסקית יחויב בגין הרווחים שינבעו לו מהפעילות במס שולי אשר בתוספת מס יסף (מס של 3% על הכנסה מעל לכ640 אלף ש"ח) וביטוח לאומי יכול להגיע עד 50% מס. החוזר מבהיר שמי שפעילותו אינה מגיע לכדי הגדרת עסק לא יהיה מחויב במע"מ.

לינק לפרסם באתר רשות המיסים

4 יוני 2018:

חוזר זה מחדד את ההבחנה של רשות המיסים לגבי עמדתם לסיווג המטבעות הווירטואליים כנכס. עמדת רשות המיסים היארשות המיסים פרסמה החלטת מיסוי בנושא "אופן רישום תקבולים המתקבלים באסימונים מבוזרים" (או במילים פשוטות, איך להוציא ורשום הכנסות ביטקוין/ קריפטו/ מטבעות וירטואליים). החלטת מיסוי זו נוגעת לנותני שירותים אשר מקבלים את התמורה במטבעות דיגיטליים (קריפטו) ומתייחסת לאופן רישום החשבונית, ואף מאפשרת להכיר בחלק משינויי שער המטבע כהוצאה עסקית לכל דבר (לא כרווח/ הפסד הוני).

מיכון שישנה תנודתיות רבה בשווי המטבעות קריפטוגרפים, רשות המסים, מאשרת לנותני שירותים להכיר בהפסד עסקי של ירידת ערך הקריפטו אם הם יומרו לפיאט (שקל/ אירו/ דולר וכו') בחלון זמן של 15 יום ממעוד קבלת המטבעות הדיגיטליים. אם לא תבוצע המרה, בחלון זמן זה, ושער המטבעות ירד אל מול השקל, ההפסד יהיה הוני בלבד.

לינק לפרסם באתר רשות המיסים