כתבה רביעית בסדרה.

במאמרים הקודמים סקרנו את מדיניות איסור הלבנת הון ומימון טרור ( Anti Money Laundering או בקיצור AML) של הבנקים, נהלי "הכר את הלקוח" (או KYC) ואת מדיניות ניהול הסיכונים שלהם. כעת נבין מה זה אומר מבחינה פרקטית - אילו דברים ניתן לעשות כדי להקל את העבודה שלנו עם המערכת הבנקאית.

כל אחד יכול כמובן לסחור בחופשיות לפי ראות עיניו, אך במאמר זה נביא את ההמלצות שלנו למי שרוצים לקחת בחשבון את מדיניות הבנקים וההשלכות שלה לגביהם. מאחר והבנקים פועלים כדי לוודא שהכספים הנכנסים אל המערכת הבנקאית אינם מגיעים מפשיעה, הלבנת הון ו\או מימון טרור - הם תמיד יעדיפו לעבוד מול גופים מפוקחים, המכירים את לקוחותיהם ועומדים ברגולציה.

לכן, ההמלצה היא שמי שרוצה להצליח לעבוד עם הבנקים בצורה מסודרת לאורך זמן, צריך לעבוד עם זירות מסחר וארנקים מפוקחים בלבד. כדי להקל על משיכת כספים שמקורם בקריפטו אל חשבון הבנק שלכם, עליכם להכיר את סוגי הפיקוח ואת הגופים המפוקחים המאפשרים רכישה ומכירה של מטבעות דיגיטליים בארץ ובחו"ל.

גן סגור, גן פתוח ומה שביניהם

הבנקים עובדים ביניהם במערכת סגורה, או "גן סגור", בה הם מכירים את לקוחותיהם ומקור הכספים ובמקביל סומכים שכל הבנקים האחרים עושים זאת גם הם (אפשר לחשוב על הבנקים כמועדון חברים סגור). כתוצאה מכך, הבנקים מאפשרים העברות כספים בחופשיות גדולה ביניהם.

מודל גן סגור אפשרי במקרים מסוימים גם עם מטבעות דיגיטליים. אלטשולר שחם הוריזון וקוינבייס פרו, למשל, מאפשרים קנייה ומכירה של ביטקוין רק לאחר תהליך KYC מעמיק ובתנאי שהכסף נכנס ויוצא מארנק ייעודי לעבודה איתם.

כלומר, הלקוח רוכש מטבעות דיגיטליים דרך גוף מפוקח, אינו מזיז אותם לשום מקום, וכשהוא מוכר הוא שולח בחזרה את מטבעות הדיגיטליים לאותו הגוף המפוקח שממנו המטבעות הגיעו. באופן דומה, אפשר לעבוד רק עם זירת מסחר אחת ולעולם לא למשוך את המטבעות הדיגיטליים ממנה.

במקרים אלו יהיה הכי קל לבנקים לקבל את הכספים מאחר ויהיה להם קל לראות את נתיב הכסף אשר למעשה לעולם לא החליף ידיים חוץ מביניכם ובין הגוף המפוקח.

גן פתוח

לעומת מודל הגן הסגור, במודל "הגן הפתוח" הכספים עוברים בחופשיות בין גופים ואנשים שונים גם ללא פיקוח או הזדהות. בצורה זו לא ניתן להתחקות בקלות אחר נתיב הכסף, ולוודא שכל המשתתפים פועלים על פי חוק. למעשה, אין שום מניעה שבזירות מסחר לא מפוקחות (כמו למשל Uniswap ו-KuCoin) ישתמשו גם ארגוני פשע וטרור, ולכן הבנקים לא ימהרו לקבל כספים אלו בקלות.

גן חצי פתוח

בין שתי הקצוות הללו יש אופציה נוספת. המודל שהבנקים רוצים לבדוק נקרא "גן חצי פתוח". במודל זה הבנק רוצה לוודא שכל כניסה של מטבע דיגיטלי לארנק של המשקיע או יציאה ממנו נעשו מול גופים מפוקחים. כלומר, כל ההפקדות והמשיכות לכלל החשבונות שלנו צריכים להגיע מגופים מפוקחים בלבד המקיימים הוראות KYC ו-AML כראוי.

כאמור, הבנקים תמיד יעדיפו לעבוד עם זירות מסחר וגופים מפוקחים העומדים ברגולציה. כל עוד הכספים נעים בין גופים מפוקחים, יהיה לבנק הרבה יותר קל לאשר את קבלת הכספים מהמקורות הללו.

במודל הגן החצי סגור הבנק בוחר לנהל את הסיכון שלו ע"י זה שהוא מסתמך על נותני שירותים פיננסים (נש"פ) מפוקחים. הנש"פים המורשים בישראל, למשל, מחויבים לעמוד בכל הרגולציות והתקנות של KYC ו-AML. אין זה התפקיד של הבנקים לוודא שאכן הנש"פ פועל על פי חוק - מה שמעניין אותם זה שהלקוח עובד רק עם גופים מפוקחים אלו.

איזה סוגי פיקוח הבנק מוכן לקבל:

יש כמה סוגי פיקוח שהבנק מוכן לקבל:

אישור של רשות שוק ההון הישראלית – אישור של נש"פ. כיום יש רק אישורי המשך עיסוק ואין גופים בישראל עם רישיון קבוע. באתר רשות שוק ההון ניתן לבדוק לאילו גופים יש אישור זה. האישור הזה מותנה בבדיקות נאותות שהנש"פ מבצע לכל לקוח והוא מפוקח ע"י רשות שוק ההון, ולכן מותר להם למכור \ לרכוש מטבעות קריפטוגרפיים.

גופים ישראלים המוכרים ו\או מחזיקים ביטקוין ומטבעות קריפטוגרפיים מחויבים באישור זה. בין נותני השירות הללו אשר מחזיקים באישור אפשר למצוא את:

  • ביטוסי
  • ביטס אוף גולד
  • ביטין
  • ביטקוין צ'יינג'
  • שלו שוורץ.

חשוב לדעת, בזמן כתיבת שורות אלה (אוקטובר 2021) לאף גוף אין רישיון קבוע. לכל הגופים בישראל יש אישור המשך עיסוק. זהו אישור זמני, אשר יוחלף באישור קבוע. מבחינת הבנק אין הבדל כרגע בין אישור זמני לאישור קבוע.

גופים מפוקחים ע"י רשויות"מכובדות" מחו"ל אשר אינן ממקומות במדינות הנמצאות ברשימה השחורה / אפורה של הרשות לאיסור הלבנת הון או של ה-OECD. הגופים הללו מקיימים נהלי KYC AML ברמה מספקת תחת פיקוח המדינה בה הם פועלים.

גופים פיננסיים המפוקחים בארה"ב, אנגליה (תחת הפיקוח של ה-FCA) וסינגפור (תחת הפיקוח של ה-MSA), למשל, הם אפשרות טובה לעבוד איתם. אך גם במקרים אלו חשוב לוודא שהפיקוח והרגולציה תקפים גם ללקוחות ממדינות שונות.

רשימה חלקית של גופים בינלאומיים מפוקחים:

  • קראקן (Kraken) – זירת מסחר ותיקה (2011) המבוססת בארה"ב ומפוקחת בה וגם באנגליה, אוסטרליה, קנדה ומדינות נוספות.
  • ביטסאמפ (BitStamp) – זירת מסחר ותיקה (2011) אשר הייתה אחת מהגדולות והמפורסמות בעולם,  מפוקחת באנגליה ולוקסמבורג.
  • קויינבייס (CoinBase) – זירת המסחר המובילה בארה"ב, הפועלת בלמעלה מ-100 מדינות ברחבי העולם.

רשימת הגופים הפיננסיים באנגליה הפועלים עם רישיון של ה-FCA.

רשימת הגופים הפיננסים המפוקחים בסינגפור.

שימו לב: כרגע למרבית הגופים המפוקחים באנגליה וסינגפור, כמו ברוב העולם, יש רישיון זמני בלבד. על פי רוב, הרשויות בעולם מעניקות כעת רק רשיונות זמניים.

בנוסף, חשוב לשים לב מי באמת מפקח על הגופים הללו. גופים מסוימים עשויים להיות מפוקחים על ידי מדינות אשר נמצאות ברשימת המדינות בסיכון של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור הישראלית. אם זירת המסחר מפוקחת על ידי מדינה הנמצאת בעצמה בסיכון גבוה להלבנת הון -  אין הרבה משמעות לפיקוח הזה.

לסיכום

אנחנו לא יכולים, כמובן, לדבר בשם הבנקים ולהציע התחייבויות - אך על פי רוב, אם אתם פועלים עם גופים מפוקחים בלבד אתם מגבירים את הסיכויים שלכם למעבר חלק יותר כשתרצו להפקיד את הכספים בחזרה בחשבון הבנק שלכם. לעומת זאת, אם אתם עובדים עם גופים לא מפוקחים ייתכן ותיתקלו בקשיים ביום שתרצו להחזיר את הכספים אל המערכת הבנקאית, והתהליך עצמו עשוי להיות יקר יותר.