פוסט אורח מאת רואה חשבון תם בן גו'יה

רשות המיסים הגדילה את האכיפה בתחום הפעילות בביטקוין ומטבעות קריפטוגרפים. מכתבים, דרישות למידע וקביעת שומות נשלחו לאחרונה ללא מעט משקיעים. במרבית המקרים מכתבים אלה מבשרים על קנסות ומחייבים התייחסות מהירה. דחיית הטיפול במכתבים אלו עשויה להיות יקרה היות שהם נושאים קנסות וריבית. לכן חשוב לפעול ומהר ולהסדיר את הסטטוס מול מס הכנסה.

שערי המטבעות הקריפטוגרפים/ דיגיטליים, ושער הביטקוין בראשם, עדיין רחוקים מהשיא אליו הגיעו בשלהי 2017, אך רשות המיסים ממשיכה במאמציה למקסם את גבית המס על רווחי ההון של משקיעי המטבעות הדיגיטליים תושבי ישראל (מטבע וירטואלי בלשון הרשות). היא עושה זאת על ידי הזמנה לדיונים מול פקיד השומה בהם יבדקו לעומק הדיווחים השנתיים שכבר הוגשו והנישומים קיבלו בגינם שומת מס עצמית (שומת מס 00), ועל ידי איתור מדויק של משקיעי מטבעות דיגיטליים שטרם דיווחו על פעילותם ומשלוח מכתבים על פתיחת תיקים ברשות המיסים לצד קריאה לדווח על פעילות המסחר במטבעות דיגיטליים.

דוגמה למכתב המודיע על פתיחת תיק במס הכנסה

דרישות לגילוי מידע ודיווח

לאחרונה חלה עלית מדרגה בכל הקשור למאמצי רשות המיסים להגיע למשקיעי מטבעות דיגיטליים תושבי ישראל ולדרוש מהם דיווח על פעילותם בתחום וגביית מס בגינה. רשות המיסים החלה לשלוח למשקיעי מטבעות דיגיטליים שונים טופס 5329  בו הם נדרשים למסור לרשות פרטים אישיים ומידע על מקורות ההכנסה שלהם ושל בן או בת הזוג בישראל או מחוץ לישראל ומידע כללי אודותיהם, למשל פרטים על נדל"ן וחשבונות בנק בישראל או מחוצה לה שבבעלותם. את הטופס יש להגיש את תוך 30 יום ממועד קבלתו, ובמידה ולא תגיע תשובה בזמן לדרישה הראשונית ישלח מכתב נוסף "אסרטיבי" יותר.

אין להקל ראש בדרישת דיווח זו. אי עמידה בחובת הדיווח מהווה עבירה פלילית (סעיף 216(1) לפקודת מס הכנסה) כאשר העונש המרבי עליה עשוי להגיע עד לשנת מאסר. יש למלא את הטופס בהקפדה תוך היוועצות במייצג שמתמחה בתחום המטבעות הדיגיטליים. מסירת פרטים כוזבים בטופס הדיווח מהווה אף היא עבירה (סעיף 220 לפקודת מס הכנסה) שבצידה עונש של עד שבע שנות מאסר.  המידע שיימסר בטופס ייבחן על ידי רשות המיסים ויהווה שיקול מרכזי להחלטה באם להמשיך בהליכי בדיקה או חקירה.

דוגמה למכתב עם דרישות לגילוי מידע

קנסות על חבות מס ואיחור בדיווח

נישומים אשר בחרו להתעלם ממכתבים שקיבלו מרשות המיסים, מכתבים בהם הודעה על פתיחת תיק במס הכנסה, הופתעו לגלות מכתב נוסף מאותו מוען אך הפעם עם הפתעה העונה לשם "עיצום כספי". העיצום כספי עשוי להיות מכביד מאוד ולהסתכם במאות שקלים בגין כל חודש איחור בדיווח ועשוי להגיע לאלפי שקלים במצטבר, לפעמים הרבה יותר מחבות המס עצמה. חשוב לשים לב, העיצום הכספי אינו קשור לחבות המס, ז"א העיצום הכספי מוטל בעקבות אי דיווח ואינו קשור לרווחים או הפסדים. העיצום עצמו גדל בכל חודש שעובר עד אשר הנישום משלים דיווח.

אם ההתעלמות מהמכתבים ממשיכה יועבר הטיפול והגביה לידי המרכז לגביית קנסות (הוצאה לפועל), על כל המשתמע מכך. במקרה של פתיחת תיק בהוצאה לפועל יושתו על הנישום הוצאות גביה נוספות ובנוסף לכך לרוב נדרשת מעורבות של עו"ד.  למעשה במקום דיווח פשוט ובמועד נוצר מצב סבוך שגוזל זמן וכסף רב מהנישום, וזאת ללא כל קשר לדיווח על הפעילות במטבעות דיגיטליים  ותשלום המס הנגזר ממנה.. כמו כן, לרשות המיסים עומדת הזכות לקבוע שומה לפי מיטב השפיטה בהעדר דיווח, דהיינו שומה סתמית שיוצרת חוב מס שרירותי ולרוב מוגזם שאפשר לגבות מהנישום כל עוד לא הוגש הדיווח החסר.

עניין חשוב נוסף שיש לשים אליו לב הוא זקיפת ריבית שנתית בגובה כ-4% על חוב המס. כך לדוגמה, נישום שחבות המס שלו ממסחר במטבעות דיגיטליים היא 100,000 ₪ בשנת 2017 ודיווח על כך רק בשלהי שנת 2020 ישלם חוב מס כולל ריבית בסך 112,486 ₪.

לבינתיים,  רשות המיסים מגלה סלחנות כלפי משקיעים בשוק המטבעות הדיגיטליים ומוכנה, לרוב, להפחית משמעותית ואף לבטל לחלוטין את העיצומים הכספיים, זאת באם הוגשה בקשה מפורטת ומוצדקת בכתב עם הסבר מתקבל לאיחור בדיווח. כמובן שאת הבקשה ניתן להגיש רק לאחר הגשת הדיווח השנתי הנדרש. מכיוון שקנסות וחובות מס צוברות ריבית, בגין צבירת הריבית לחוב המס רשות המיסים פחות מתחשבת ולא נענית לבקשות הנישומים והמייצגים להקלה בעניין זה.

דוגמה למכתב על קנסות בגין דיווח מאוחר

כדאי לדווח בזמן

כמייצג של משקיעי מטבעות דיגיטליים רבים איני אובייקטיבי, אך אני ממליץ בחום להקדים את רשות המיסים ולהגיע אליהם לפני שהם מגיעים אליכם. המידע לגבי זהות משקיעים במטבעות דיגיטליים תושבי ישראל נמצא ברשות המיסים, ומכיוון שאין התיישנות על חובת הדיווח (ז"א רשות המיסים יכולה לדרוש דיווח גם לאחר מספר שנים) זהו רק עניין של זמן ופניות אצל מס כנסה לטפל בנושא. לעומת זאת כאשר נישום מגיע מיוזמתו לרשות המיסים ומדווח באופן נכון, מסודר ושלם על פעילותו ורווחיו/הפסדיו ממסחר במטבעות דיגיטליים הוא זוכה למידת אמינות בעיני פקיד השומה אשר יעדיף להתעמק בבדיקת תיקים דומים של נישומים אחרים. פקדי השומה יכולים לערער ולבקר את הדיווח שלכם בתקופה של עד 4 שנים ממועד הדיווח. דיווח מסודר ושלם מגדיל את הסיכויים שפקיד השומה יבחר שלא להתעמק בדיווח דבר שיחסוך לחץ רב, שעות עבודה רבות להכנת והגשת מסמכים נוספים לרשות המיסים וכמובן שכר טרחה של מייצג בדיון מול פקיד השומה.

בנוסף אני ממליץ בחום להיוועץ עם מייצג המתמחה בתחום מיסוי מטבעות דיגיטליים לפני שמעבירים לפקיד השומה כל מידע. גם אם אתם מאמינים שאין לכם מה להסתיר, לעיתים מתן מידע יתר כגון פירוט תנועות ארנקים או זירות מסחר שונות יזמין את פקיד השומה להתעמק בתיק. גם אם התעמקות זו  לא תגדיל את חבות המס הסופית שלכם, מדובר בתהליך ארוך שיעלה  לכם בימים ושבועות רבים מלאים במתח בהתדיינות מולו, זמן שאפשר להשקיע בלימוד נוסף על השקעה במטבעות דיגיטליים.

על הכותב

רו"ח תם בן-ג'ויה – בעל תואר ראשון בחשבונאות וכלכלה מהאוניברסיטה העברית. תם מתמחה במיסוי תאגידים ויחידים ומיסוי מטבעות דיגיטליים בידי יחידים וחברות הפועלות תחום.