הצהרת גורם מומחה – התנאי להפקדת כסף שמקורו בפעילות קריפטו, בחשבון הבנק

לקראת סיום הרבעון הראשון של 2024 ניתן היה לומר בבירור כי שוק הקריפטו מבעבע ומראה סימנים מובהקים של התעוררות וצמיחה.

הבול ראן (Bull run) האחרון בשוק, כלומר תקופת העליות הדרמטיות והשגשוג הקודמת של עולם המטבעות הדיגיטליים, החל ב-2021 ונמשך ב-2022 עד לתחילת הדעיכה הדרמטית של תחום הקריפטו אשר החלה עם קריסת טרה לונה במאי 2022.

החל מנובמבר 2023 ביטקוין (BTC) זינק מהתחתית של 2022 וסחף אחריו את שאר השוק. מגמה זו גרמה וגורמת למשקיעים רבים אשר לא מימשו את אחזקות הקריפטו שלהם במהלך הבול ראן הקודם, להחליט לממש אותן כעת. מדובר, בין השאר, על מחזיקי ביטקוין ואתריום (ETH), אשר רכשו את המטבעות בעבר במחיר נמוך וכיום מעוניינים למכור אותם.

פעולת המימוש של מטבעות קריפטוגרפים מפגישה משקיעי קריפטו עם הצורך להפקיד בחשבון הבנק שלהם כספים שמקורם בפעילות הקריפטו שלהם. לצורך כך הם נדרשים, בין היתר, להמציא הצהרה מגורם מומחה בתחום, אשר מפרטת את נתיב המטבעות הדיגיטליים שהם מכרו. במאמר זה נסביר את הדרישה להצהרת גורם מומחה ונתאר מה היא כוללת וכיצד לפעול כדי להשיגה.

מדיניות הבנקים

בנובמבר 2022 נכנס לתוקפו התיקון של בנק ישראל להוראת נוהל בנקאי תקין בנושא ניהול סיכוני איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור. עד אז הציגו הבנקים בישראל מה שנראה כמו סירוב גורף להפקיד אצלם כספים שמקורם בפעילות במטבעות וירטואליים, וזאת בשל העובדה שפעילות זו משמשת לעתים לצורך הלבנת הון והפקדה בבנק של כסף שמקורו בפעילות קריפטו עלולה לחשוף את הבנק לכספים שהושגו באופן לא חוקי. מאחר והפיקוח על שוק הקריפטו חלש, הבנקים בישראל פיצו על כך באמצעות ניהול סיכונים הדוק ונוקשה אשר בין השאר התבטא במחסומים קשים מאוד למעבר בדרך להפקדת הכספים.

התיקון לנוהל בנקאי תקין חייב את הבנקים לנהל מדיניות עניינית ומאפשרת בנושא ולא להסתפק רק במניעה מוחלטת של הפקדת כספים שמקורם בפעילות במטבעות דיגיטליים, אלא לבחון כל בקשת הפקדה לגופה.

ניתן לקרוא על כך עוד במאמר שלנו: מפקידים כסף מקריפטו לבנק – הוראת נוהל בנקאי תקין 411.

ניתן לומר כי הבנקים בישראל חולקים ביניהם מדיניות הנשענת על עקרונות דומים בנושא הפקדת כספים שמקורם בפעילות במטבעות וירטואליים. חלפנים ישראלים מוכרים, אשר פועלים על פי רשיון מטעם רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון, מאושרים להפקדה בבנקים. כך גם בורסות הפועלות תחת רשיון BitLicense, אשר מונפק על ידי המחלקה לשירותים פיננסיים של מדינת ניו יורק, כמו קוינבייס (Coinbase), אשר פתוחה לשימוש רק לאזרחים אמריקאים, וביטסטאמפ (Bitstamp). כאן ניתן למצוא את רשימת הגופים הפועלים תחת רשיון זה. נוסיף כי גם בורסת קראקן (Kraken) מוגדרת כבורסה 'ירוקה' המאושרת להפקדה בחלק מהבנקים.

נדגיש כי כפי שעולה מהנסיון המקצועי המצטבר של BLOXTAX, גם העברה לבנק של כספים מזירות אלו, שכאמור הינן מאושרות להפקדה, עלולה להיתקל בקשיים, למשל כאשר מועברים דולרים מאותן זירות לישראל דרך חשבונות בנקים ממדינות בהן הליכי הציות והבקרה אינם מספיקים בעיני הבנק. לכן חשוב להתייעץ עם צוות המומחים של BLOXTAX לפני ביצוע ההפקדה לחשבון הבנק.

מומלץ לקרוא את מסמכי המדיניות הספציפיים של הבנקים השונים:

דיסקונט

הפועלים

יהב

לאומי

מזרחי טפחות

אישור נתיב הכסף

כאשר עוסקים בפעילות במטבעות קריפטוגרפים ומדברים על נתיב הכסף, מתכוונים לדרך שהכסף עבר מרגע שיצא מחשבון הבנק לטובת ביצוע הפעולות במטבעות הקריפטו ועד לבקשה להפקיד חזרה בבנק את הכסף שפעילות זו הניבה.

כתנאי לאישור הפקדת כספים בחשבון הבנק שמקורם בפעילות במטבעות דיגיטליים, הבנקים דורשים שגורם מומחה, אשר הוסמך לכך על ידם, יחתום על הצהרה לפיה הוא בדק את נתיב הכסף של הלקוח והוא מאשר כי נתיב זה תואם את מדיניות הבנק בנושא כפי שפורסמה.

BLOXTAX הוכרה כגורם מומחה בתחום על ידי הבנקים הגדולים בישראל, וככזו היא מוסמכת לחתום על הצהרת גורם מומחה לעניין הפקדת כספים בבנק שמקורם בפעילות קריפטו.

על הגורם המומחה להכין חוות דעת מקיפה אשר מפרטת לפרטי פרטים את נתיב המטבעות הדיגיטליים שאת התמורה ממכירתם מבקש הלקוח להפקיד בחשבון הבנק שלו. לשם כך על הגורם המומחה לאסוף את הפריטים ואת הנתונים הבאים:

1. מסמכים מזהים של הלקוח לצורך תהליך הכר את הלקוח או KYC (ראשי תיבות של Know Your Customer). ניתן לקרוא על הנושא במאמר שלנו: KYC – ההגנה הראשון של המסחר בקריפטו.
2. אסמכתאות המעידות על רכישת מטבעות הקריפטו, כגון אישורי העברה בנקאית, ואישורים מהגורם המוכר על כך שקיבל שקלים בתמורה למטבעות שמכר. לדוגמה: אישור מ-Bit2C על כך שבתאריך ספציפי הלקוח הפקיד 100 אלף שקלים וקנה תמורתם 10 מטבעות ביטקוין.
3. כתובות ציבוריות של כל הארנקים הדיגיטליים שהלקוח השתמש בהם כדי לאחסן את המטבעות הוירטואליים שלו מיום שרכש אותם ועד למועד מכירתם, לרבות כתובות דיגיטליות שכבר לא מוחזקים בהן מטבעות קריפטוגרפים.
4. היסטוריית תנועות (הפקדות, משיכות, קניה, מכירה, תשלום עמלות) מכל זירות המסחר שבהן הלקוח היה פעיל. לדוגמה: Kraken, Bitstamp, ביטוסי.

לאחר שכל המידע הנ"ל נאסף, הגורם המומחה משחזר את נתיב הכסף במלואו ומוודא שאין בו חוסרים, כלומר שאין תחנות כאלה או אחרות שדרכן הכסף עבר ואינן מדווחות.

ניתן לקרוא עוד על הנושא במאמר שלנו: נתיב הכסף: הדרך לאישור הפקדות כספים שמקורם בביטקוין.

דגלים אדומים

בנוסף לשחזור נתיב הכסף במטרה לדווח עליו לבנק, הגורם המומחה נדרש לבדוק, באמצעות כלים טכנולוגיים שונים, האם כתובות הארנקים של הלקוח אינן מעלות דגלים אדומים ככאלה שיש להן זיקה לפעולות של הלבנת הון ומימון טרור ובכך מעמידות בסיכון את אישור נתיב הכסף שלו. לשם כך על הגורם המומחה לבצע את הפעולות הבאות:

1. לוודא כי כתובות הארנקים של הלקוח אינן מופיעות ברשימות השחורות הרלוונטיות.
2. לוודא שהלקוח לא השתמש במטבעות דיגיטליים מגבירי אנונימיות כגון מונרו (XMR), זיקאש (ZEC), דאש (DASH) ודומיהם.
3. לוודא שלא הועברו לכתובות הארנקים של הלקוח מטבעות קריפטוגרפים שהגיעו מכתובות שאינן מזוהות ככאלה השייכות ללקוח.
4. לוודא שהפעילות של הלקוח אינה כוללת חשיפה ישירה לתחומים הבאים: שירותים שהוטלו עליהם סנקציות, מימון טרור, פגיעה בילדים, הונאות למיניהן, ארגונים של שחקנים זדוניים, שווקים בדארקנט, דרישות כופרה, כספים שנגנבו, פעילות באזורי שיפוט המוגדרים בסיכון גבוה, זירות מסחר המוגדרות בסיכון גבוה, זירות מסחר בין עמיתים (P2P), שירותי ערבול לקריפטו, פרוטוקולים של פרטיות, והימורים.

דיווח לרשויות המס ופעולות נוספות

בנוסף לאישור נתיב הכסף ולבדיקת הדגלים האדומים, על הגורם המומחה לאשר כי הפעילות של הלקוח במטבעות דיגיטליים דווחה כנדרש למס הכנסה וכי המס בגינה שולם. בנושא זה אנו ממליצים על קריאת המאמר: חישוב רווחי הון ממסחר בקריפטו והמאמר: כל מה שרציתם לדעת על הגשת דוחות שנתיים ולא העזתם לשאול.

כאשר חוות הדעת של הגורם המומחה מוכנה, הלקוח מעביר אותה לבנקאי האישי בסניף בו מתנהל חשבון הבנק שלו והבנקאי האישי מעביר אותה, על כל נספחיה, אל המחלקה המשפטית ואל מחלקת הציות של הבנק, והן אלו שמספקות לסניף את האישור הסופי להפקדת השקלים שהתקבלו ממכירת המטבעות הדיגיטליים.

נדגיש כי במקרים בהם הלקוח היה פעיל בזירות מסחר שאינן מאושרות, כמו למשל בינאנס (Binance) או קריפטו.קום (Crypto.com), או במקרים בהם הלקוח היה פעיל בפרוטוקולי DeFi שונים, מומלץ להתייעץ עם צוות המומחים של BLOXTAX כדי לבחון את האפשרות לאישור הפקדה בבנק של חלק מהכסף. בנוסף, במקרים בהם חלק מתיק הלקוח אינו מאושר על ידי הבנק, עדיין ניתן לאשר אותו להפקדה בבנקים זרים, כמובן לאחר שהלקוח הצהיר עליו למס הכנסה ושילם את המס בגין מכירת המטבעות. צוות רואי החשבון של בלוקסטקס יכול לסייע גם בכך.

לסיכום

ניתן לומר כי הפקדת כספים שמקורם בפעילות קריפטו בבנק מהווה את עקב אכילס של המסחר במטבעות דיגיטליים. חשוב לזכור כי הסיבה המרכזית לכך נעוצה בעובדה שבמקרים רבים העיסוק במטבעות דיגיטליים עלול להיות חשוף לפעילות פלילית דוגמת הלבנת הון ומימון טרור, ומובן שהבנקים חוששים מהאפשרות שבה לכספים שהופקדו אצלם יש זיקה לפעילות פלילית שכזו. בהיעדר פיקוח מקיף ומוסדר של תחום הקריפטו, הבנקים קובעים רף גבוה של אמצעים אשר ננקטים על ידם טרם הענקת האישור הנכסף להפקדת כספים שהתקבלו בתמורה למימוש המטבעות הקריפטוגרפים של לקוחותיהם.

יחד עם זאת, יש לזכור כי בהחלט ניתן להפקיד בבנקים כספים שמקורם בפעילות קריפטו, אך הפרוצדורה הכרוכה בכך הינה מורכבת, ובין השאר תלויה בקבלת הצהרה מגורם מומחה בתחום באשר לנתיב הכסף המדובר. לכן, לקוחות המבקשים לממש את אחזקות הקריפטו שלהם ולהפקיד את התמורה שקיבלו בחשבונות בנקים בישראל, נדרשים לפנות לגורם מומחה אשר יוכל ללוות אותם בתהליך ולבצע עבורם את כל השלבים שתיארנו לעיל. כאמור, בלוקסטקס הוסמכה על ידי הבנקים הגדולים בישראל לשמש כגורם מומחה בתחום והצוות שלה מיומן בטיפול בתהליך מתחילתו ועד סופו.