כריית ביטקוין: מה זה ואיך זה עובד? כל מה שחשוב לדעת
שתף
- בלוקסטקס
תוכן עניינים
האפשרות לכרות מטבעות דיגיטליים בכלל וביטקוין בפרט מושכת משקיעי קריפטו רבים, בין השאר משום שהיא מציעה את האפשרות ליצור מטבעות קריפטו כביכול יש מאין. במאמר זה נציג את מה שחשוב לדעת על כרייה, לרבות מהי כריית ביטקוין, אילו סוגי כרייה קיימים, לאילו סיכונים חשוב להתייחס ומהו אופן המיסוי הנהוג בתחום.
כריית מטבעות דיגיטליים (Crypto mining) היא הפעולה של יצירת מטבעות קריפטוגרפיים באמצעות תהליך חישובי, אשר במרכזו הצורך לאמת את אינספור הטרנזקציות המתבצעות על גבי רשת הבלוקצ'יין ושבהן עוברים מטבעות הקריפטו מיד ליד.
אימות הטרנזקציות נדרש כדי לוודא שהן תואמות לכללים ולפרוטוקולים של רשת הבלוקצ'יין, וכדי לשמור על מהימנות הרשת, כלומר לוודא שלא מתבצעות בה פעולות אסורות כמו בזבוז כפול (הוצאה של אותו מטבע וירטואלי או חלק ממנו יותר מפעם אחת) או ביצוע טרנזקציות לא אמיתיות. תהליך הכרייה דורש משאבים רלוונטיים ייעודיים, לרבות ידע מקצועי, ציוד מתאים, ושימוש נרחב באנרגיה.
היכולת לכרות מטבע וירטואלי בעלות שתהיה נמוכה מערכו של המטבע בשוק היא שמהווה את הפיתוי לעסוק בכריית קריפטו בכלל ובכריית ביטקוין בפרט, בהיותו של ביטקוין (BTC) המטבע הדיגיטלי המוביל ובעל הערך הגבוה ביותר.
מובן כי כריית ביטקוין דורשת ידע והבנה מקצועיים, היכרות עם מאפייני התחום והסיכונים הכרוכים בו, והתייחסות לשאלות הרלוונטיות של מיסוי קריפטו. במאמר זה ניתן מענה לשאלות אלו.
מהי כריית ביטקוין
כאמור, כריית ביטקוין היא התהליך אשר מאפשר לאמת את הטרנזקציות המתבצעות ברשת הבלוקצ'יין של המטבע. הרשת היא שרשרת של בלוקים שבה כל בלוק מכיל נפח קבוע של נתונים על אותן טרנזקציות. נסביר כעת את הרעיון ואת היישום אשר מאפשרים את תהליך הכרייה:
- זיהוי ייחודי – כדי שלא ניתן יהיה לשנות בלוק על רשת הבלוקצ'יין, יש לתת לו מזהה ייחודי. המזהה הייחודי ימנע את האפשרות לשנות את הנתונים בבלוק (נתוני הטרנזקציות) משום שכל שינוי יניב בהכרח מזהה אחר שיהיה שונה מהמזהה הייחודי המקורי.
בנוסף לכך, המזהה הייחודי של כל בלוק חדש מבוסס, בין השאר, על המזהה הייחודי של הבלוק שקדם לו וכך נוצרת תלות מוחלטת בין כל הבלוקים ברשת כך שלא ניתן יהיה לשנות בלוק כלשהו משום ששינוי כזה יאלץ שינויים בכל הבלוקים העוקבים.
- פונקציית הגיבוב – הזיהוי הייחודי מתבצע באמצעות כלי שנקרא פונקציית גיבוב (Hash function), שהוא אלגוריתם קריפטוגרפי אשר הופך קלט באורך כלשהו (למשל נתונים על טרנזקציה כספית) לפלט באורך קבוע. במילים אחרות, לא משנה מה יהיה אורך המידע שנכניס לאלגוריתם (כלומר אורך הקלט), המידע שנקבל מהאלגוריתם (הפלט) יהיה תמיד באותו אורך.
במקרה של ביטקוין נעשה שימוש בפונקציית גיבוב שנקראת SHA-256, אשר תמיד מספקת פלט שאורכו 256 סיביות (סיבית או bit היא סיפרה בינארית, כלומר יחידת הנתונים הקטנה ביותר שבה משתמש המחשב). אותו קלט, אשר יוזן לפונקציית הגיבוב, יניב תמיד את אותו פלט, אך אם נשנה בו אפילו רק תו אחד (למשל נשנה אות אחת בהודעה), נקבל פלט שונה לחלוטין. תכונה זו מסבירה מדוע שינוי כלשהו בבלוק שקיבל מזהה ייחודי, יניב בהכרח מזהה אחר וכך יחשוף את העובדה שנעשה שינוי באותו בלוק.
נקודה נוספת היא שפונקציית הגיבוב הינה חד כיוונית. המשמעות של עובדה זו היא שלא ניתן להסיק מהפלט על הקלט. במילים אחרות, מי שקיבל את הפלט אינו יכול "לחזור לאחור" ולפענח בעזרתו את הקלט, כלומר את המידע שהוזן בתחילת התהליך. המשמעות היא שלא ניתן להסתכל על המזהה הייחודי של הבלוק ולהסיק ממנו מהם הנתונים שנשמרו באותו בלוק.
- תהליך הכרייה – כריית ביטקוין היא תהליך חישובי שבמהלכו מחשבים יעודיים בעלי עוצמת חישוב גבוהה במיוחד, אשר מחוברים כולם לאותה רשת ושייכים לאנשים פרטיים (שנקראים כורים) או לחברות (שנקראות חברות כרייה), מתחרים ביניהם על מציאת פתרון ספציפי לפונקציה מתמטית (פונקציית הגיבוב שהזכרנו בסעיף הקודם) כחלק מתהליך תיעוד טרנזקציות הביטקוין שמתבצעות ברשת.
הפתרון הוא אותו מזהה ייחודי שהזכרנו בסעיף הראשון. מציאת הפתרון לפונקציה המתמטית נדרשת עבור כל בלוק חדש שנוצר ומציאת הפתרון הזה מזכה את הכורה או את חברת הכרייה שהמחשבים שלהם היו הראשונים שמצאו את פתרון הפונקציה, במטבעות ביטקוין.
כיום הכורים מקבלים 3.125 מטבעות ביטקוין עבור כל בלוק חדש. מטבעות אלו מתקבלים כפרס עבור פעולת הסליקה של כל בלוק תקין שבו כל הטרנזקציות תקינות, ופרס זה מתגמל כלכלית את הכורים על ההשקעה שלהם בציוד ובמשאבים. במילים אחרות ניתן לומר שהכרייה היא תהליך יצירת והנפקת המטבע.
ניתן לקרוא עוד על הנושא במאמר: הקריפטוגרפיה של ביטקוין.
רמת קושי הכרייה
מרכיב מרכזי בתהליך הכרייה של ביטקוין הוא רמת קושי הכרייה ברשת הבלוקצ'יין. רמת קושי הכרייה מבטאת את כמות כוח החישוב (Hash power) שנדרש כדי לפתור את הפונקציה המתמטית (פונקציית הגיבוב).
ככל שיש יותר כורים ברשת, כך עולה כוח החישוב הזמין ברשת וכתוצאה מכך עולה רמת קושי הכרייה (כלומר קשה יותר לפתור את הפונקציה). ככל שיש פחות כורים ברשת, כך חלה ירידה בכוח החישוב הזמין ברשת וכתוצאה מכך יורדת רמת קושי הכרייה (כלומר קל יותר לפתור את הפונקציה).
רמת קושי הכרייה נועדה להתאים את כוח הכרייה הקיים ברגע נתון ברשת, כך שמשך הזמן הממוצע לכריית בלוק יעמוד תמיד על כ-10 דקות. רמת הקושי מתעדכנת כל 2,016 בלוקים ואז אם לוקח לכורים יותר מ-10 דקות לפתור את הפונקציה המתמטית כדי לייצר מזהה ייחודי לבלוק, הדבר מעיד על כך שאין מספיק כוח חישוב ברשת ושיש להוריד את רמת קושי הכרייה.
לעומת זאת, במידה ולוקח לכורים פחות מ-10 דקות לפתור את הפונקציה, הרי שיש עודף כוח חישוב ברשת ויש להעלות את רמת קושי הכרייה. מנגנון ויסות זה הוא שמבטיח כי בכל עת תתקיים תחרות בין הכורים על יצירת בלוקים חדשים ועל קבלת התמורה בדמות מטבעות ביטקוין חדשים שמצטרפים לסך המטבעות הנמצאים במחזור.
סוגים של כרייה
השיטה הרווחת לכריית ביטקוין היא באמצעות חומרה ייעודית אשר מסוגלת לייצר כוח עיבוד רב שבלעדיו לא ניתן להתמודד עם המשימה החישובית המורכבת של מציאת הפתרון לפונקציה המתמטית. שיטה זו נשענת על שימוש בציוד יקר, עלויות גבוהות מאד של אנרגיה (חשמל שנועד לצורך הפעלת ציוד הכרייה ובעיקר לצורך הקירור התמידי שלו), עלויות של מקום (השטח הפיזי בו נמצא הציוד), והידע הטכני הייעודי שנדרש לצורך תפעול מערכת הכרייה.
העלויות הגבוהות הכרוכות בתהליך הכרייה והמומחיות הטכנית הדרושה כדי לקיים אותו הם הסיבה לכך שכיום התחום נשלט בעיקר על ידי חברות גדולות ומבוססות.
שיטת כרייה אחרת נקראת כרייה בענן והיא נועדה עבור מי שאינם מעוניינים או אינם יכולים להשקיע את הידע ואת המשאבים הנדרשים בהקמת אופרציה עצמאית של כריית ביטקוין או מטבעות קריפטוגרפים אחרים. כרייה בענן הוא מנגנון אשר מאפשר לכרות מטבעות קריפטוגרפים באמצעות השכרת כוח חישוב אשר נמצא בענן, כלומר ללא צורך ברכישה, התקנה, הפעלה ואחזקה של ציוד ושל תוכנה ייעודיים, וללא צורך בידע הטכני הדרוש.
בדרך זו הופך תהליך הכרייה של מטבעות דיגיטליים לנגיש וזמין להרבה יותר משתמשים. חברות כרייה בענן מאפשרות למשתמשים לפתוח אצלן חשבון ולהשתתף מרחוק בתהליך של כריית מטבעות דיגיטליים, וזאת בתמורה לעמלה שהם משלמים לחברה. חברות הכרייה בענן גובות מהמשתמשים תשלום עבור השימוש בכוח החישוב שלהן ומתגמלות אותם באמצעות המטבע שנכרה, בהתאם לכמות כוח החישוב שהם רכשו.
סיכון כלכלי וסיכון רגולטורי
לביטקוין יש היצע סופי של 21 מיליון מטבעות. נכון להיום נכרו כבר למעלה מ-94% מסך המטבעות (למעלה מ-19.8 מיליון מטבעות ביטקוין). תהליך הכרייה של מטבעות ביטקוין יסתיים סופית בשנת 2140 שבמהלכה ייכרה המטבע ה-21 מיליון ואחריו תיפסק הכרייה לתמיד.
על אף שכמות המטבעות שכורים מקבלים עבור כריית כל בלוק הינה נמוכה יחסית, העובדה שכריית המטבע תימשך עוד למעלה ממאה שנים מהווה גורם מוטיבציוני משמעותי עבור משתמשים ומשקיעים שמעוניינים לקחת חלק בסוג זה של השקעה.
העיסוק בכרייה מעמיד בפני כורים עצמאיים וחברות כרייה סיכון כלכלי שמסתכם בשאלה האם ההשקעה העצומה בחומרה ובחשמל תצליח להחזיר את עצמה ובהמשך גם להניב רווחים, וזאת בהתחשב בין השאר בתנודתיות הרבה המאפיינת את שוק הקריפטו.
בנוסף, העיסוק בכרייה מעמיד בפני כורים גם סיכון רגולטורי, שהרי ניתן להניח שבשלב כזה או אחר כורים יבקשו לממש לפחות חלק מהאחזקות שלהם במטבע הדיגיטלי שהם עוסקים בכרייתו, למשל להפוך את מטבעות הביטקוין שנכרו לשקלים ולהפקיד את השקלים בבנק, כלומר להתמודד עם הסוגיות הרלוונטיות של הפקדת כספים מקריפטו לבנק.
כריית ביטקוין ושאלת המיסוי
פעילות של כריית מטבעות קריפטוגרפים מוגדרת על ידי רשויות המס כפעילות עסקית, וככזו היא כרוכה בסוגיות של מיסוי קריפטו. כורים נדרשים להתאגד כעוסק פטור, עוסק מורשה, שותפות רשומה במע"מ או חברה בע"מ, וזאת עוד בטרם התקבל התקבול הראשון שלהם מפעילות הכרייה. בנוסף, כורים נדרשים לנהל ספרים ולהוציא חשבוניות מס בגין תקבולים מפעילות הכרייה.
כאשר מדובר בכרייה, קיימות שתי פרקטיקות עיקריות לקביעת מועד התרחשות אירוע המס:
- אירוע המס מתרחש בעת קבלת המטבעות הקריפטוגרפים בארנק הדיגיטלי של הישות הכורה. במועד זה הכורה נדרש להוציא חשבונית מס ולהכיר בהכנסה שנוצרה לו. רווח או הפסד הון ידווחו בפעם הבאה שבה המטבעות שהתקבלו מהכרייה יומרו, וזאת בהתאם לשווי השוק של המטבעות ביום ההמרה.
- אירוע המס מתרחש בעת המרת המטבע הקריפטוגרפי שהתקבל מהכרייה. במקרה זה מועד ההכרה בהכנסה נדחה והוא נשלט בידי הישות הכורה, אשר יכולה לבצע את ההמרות ולדווח על ההכנסה רק כאשר שווי השוק של המטבע מתאים עבורה. במצב זה מתייחסים למטבעות שנכרים כאל מלאי.
נדגיש כי ישות העוסקת בכריית מטבעות דיגיטליים חייבת לתעד את הוצאות הפעילות שלה. כאשר מדובר בפעילות עצמאית ההוצאות הן רכישת ציוד כרייה, תשלום עבור חשמל וכד'. כאשר מדובר בפעילות של כרייה בענן ההוצאות הן תשלום עבור השכירות של כוח החישוב. על כל ההוצאות הללו יש לדווח כנדרש.
כדי לוודא שאתם מכוסים מול מס הכנסה, מומלץ להתייעץ בנושא עם צוות רואי החשבון של BLOXTAX ולקבל מהם חוות דעת מקצועית בשאלות כגון האם יש לשלם מע"מ עבור הכנסות הנובעות מכריית מטבעות דיגיטליים. בעזרת אנליסטים מתחום הקריפטו ובעזרת צוות רואי החשבון שלה, BLOXTAX מפיקה דוחות הנהלת חשבונות לישויות הפועלות בתחום.
ניתן לקרוא עוד על הנושא במאמר: מדריך למיסוי ביטקוין, קריפטו ומטבעות דיגיטליים בישראל.
לסיכום
כפי שהסברנו במאמר זה, כריית מטבעות דיגיטליים היא התהליך של יצירת מטבעות קריפטוגרפיים באמצעות תהליך חישובי, אשר במרכזו הצורך לאמת את אינספור הטרנזקציות המתבצעות על גבי רשת הבלוקצ'יין. היכולת לכרות מטבע וירטואלי בעלות שתהיה נמוכה מערכו של המטבע בשוק היא שמהווה את הפיתוי לעסוק בכריית קריפטו בכלל ובכריית ביטקוין בפרט, בהיותו של ביטקוין המטבע הדיגיטלי בעל הערך הגבוה ביותר.
כאמור, העיסוק בכריית ביטקוין, בעיקר כאשר הוא נעשה באופן עצמאי ולא באמצעות כרייה בענן, דורש ידע והבנה מקצועיים, היכרות עם מאפייני התחום והסיכונים הכרוכים בו, וכמובן השקעה גבוהה בציוד ובעלויות של אנרגיה. בנוסף, העיסוק בכרייה מחייב התייחסות מדוקדקת לסוגיות המיסוי הרלוונטיות.
על רקע זה אנו שבים וממליצים להיעזר ברואה חשבון מומחה לקריפטו כדי לפעול נכון ולציית להוראות רשות המיסים, להימנע מטעויות, ולוודא שאתם מקבלים מענה מקיף לדרישות מס הכנסה. אנו מזמינים אתכם לפנות לצוות רואי החשבון של BLOXTAX שהינו בעל מומחיות מעמיקה בתחום וניסיון מצטבר נרחב בסיוע ליחידים ולארגונים הפועלים בעולם הקריפטו.
