חברות המחזיקות מטבעות קריפטוגרפיים (מטבעות דיגיטליים) חשופות לתנודתיות מחירם בשוק. האתגר: בעוד שבמטבעות רגילים כמו מט"ח ניתן לקזז הפסדים מהפרשי שער מרווח מהפעילות העסקית השוטפת, מטבעות קריפטוגרפיים לא  ניתן לעשות זאת. איך כדאי להתנהל נכון ולהימנע מסיכונים?

יותר ויותר חברות מחזיקות מטבעות קרפיטוגרפיים המשמשים אותן במסגרת פעילותן השוטפת. ניתן לחלק את הפעילות של החברות בעולם המטבעות הקריפטוגרפיים למספר סוגים, שלכל אחד מהם מאפיינים ייחודיים שדורשים התייחסות שונה בהיבטי המיסוי והחשבונאות:

  1. חברות שכחלק מפעילותן העסקית סוחרות באופן אקטיבי עבור עצמן (חברות נוסטרו), במטבעות קריפטוגרפיים אותן הן מחזיקות. מצב זה נפוץ בקרנות גידור או בחברות השקעה
  2. חברות המחזיקות מטבעות קריפטוגרפיים כחלק עיקרי מהפעילות העסקית השוטפות שלהן -כחלפנים או כזירות מסחר.
  3. חברות שמחזיקות מטבעות כתוצאה של ICO (גיוס הון עבור החברה) או כתוצאה מהשקעה ומבצעות בהם שלל שימושים: ממירות אותם, משלמות איתם משכורות, ולפעמים גם סוחרות בהם.
  4. חברות המקבלות תשלומים או נותנות תשלומים במטבעות קריפטוגרפיים ולא מחזיקות את המטבעות הללו לאורך זמן.

זה חוקי, ואפילו מומלץ, לקבל תשלום במטבעות קריפטוגרפיים, ובפועל, אצל מרבית החברות יש שילוב של פעילויות שונות במטבעות דיגיטליים. אך אם מדובר בחברה שעיסוקה העיקרי איננו מסחר במטבעות אלו (כמו חברות מהסוג השלישי והרביעי), ישנם דגשים חשובים להתנהלות נכונה והמלצות להתנהלות בעולם המטבעות הקריפטוגרפיים, בכדי שלא לספוג הפסדים אשר אינם ניתנים להכרה או לקיזוז כחלק מפעילות העסקית של עסק.

האתגר: המטבע כנכס של החברה - אך גם אמצעי תשלום

למרות שמטבעות קריפטוגרפיים משמשים כאמצעי תשלום, רשות המסים (בלשונם מטבע וירטואלי) ותקנות החשבונאות הבינלאומית ה -IFRS קבעו שהם יסווגו כנכס כמו נדל"ן, ולא כמט"ח. לכן, כל שינוי בשווי הנכסים האלה הוא רווח או הפסד הון של החברה, זאת בשונה ממט"ח בו שינוי השער אל מול השקל מסווג כהפרש שער ומוכר כהוצאה או הכנסה עסקית.

מה המשמעות האופרטיבית של סיווג המטבעות הקריפטוגרפיים כנכס?

אם ניקח לדוגמא עסק לתיקון מכשירים סלולאריים, המקבל תשלום בביטקוין. העסק מכניס כסף משירות תיקון המכשירים, מהכנסה זו מורידים את עלויות העסק: שכר דירה, משכורות, ארנונה וכו', ועל הרווח משלמים מס ומקדמות.

ההתנהלות דומה גם במקרה בו העסק מקבל תשלום בביטקוין (לקוח שנדרש לשלם לעסק 500 שקלים על התיקון העביר לו את שווי התשלום  בביטקוין). כלומר, על העסק להנפיק חשבונית מס קבלה, לדווח ולשלם מע"מ ומיסים על הכנסה של 500 שקלים אשר התקבלה בביטקוין, כאילו הכסף הזה שולם במזומן או בכרטיס אשראי. רשות המיסים התייחסה לאופן בו יש להוציא חשבונית ולדווח, וכן לכללי ניהול הספרים ורישום ההכנסות בעת קבלת תשלום במטבעות קריפטוגרפיים. על הדרך הפשוטה לעשות זאת ראו פוסט זה).

"חשוב להדגיש שתשלום בביטקוין עבור שירות או מוצר נחשב לעסקת ברטר. כלומר, העסק או נותן השירות בחר להסכים לקבל את התשלום תמורת שווה מזומן בדמות ביטקוין או כל מטבע דיגיטלי אחר", מסביר תומר רביד, מנכ"ל BloxTax.

רגישים להפסדי הון, אדישים לרווחי הון

למעשה, בנקודת זמן של מכירת השירות וקבלת התשלום בביטקוין, התשלום מתנהג כמו תשלום במזומן, בשקלים. אבל לא כך בחלוף הזמן: נניח שלאחר חודשיים בעל העסק מחליט למכור את הביטקוין כי העסק זקוק לכסף מזומן בשקלים. מכיוון שמחירם של מטבעות דיגיטליים מאוד תנודתי, בחודשיים שחלפו מאז קבלת התשלום בביטקוין שערו של הביטקוין השתנה: יכול להיות שבמקום שווי של 500 שקלים, הוא שווה לאחר חודשיים 650 שקלים, או 350 שקלים. מה יקרה בתרחישים אלו?

אם שער הביטקוין ירד (ביחס לשער בו התקבל הביטקוין):

בעל העסק ימכור את הביטקוין אצל חלפן ואחרי עמלות הוא יקבל רק 350 שקל לחשבון הבנק של העסק. כאן נוצר פער: שילמו לעסק עבור תיקון מכשיר סלולרי 500 שקלים ועכשיו יש לו בחשבון הבנק 350 שקלים. "על ההכנסה שהתקבלה בעל העסק ישלם מיסים כאילו קיבל 500 שקל במזומן לחשבון הבנק שלו, אך לעסק יהיה כעת הפסד הוני של 150 שקלים על מכירת הביטקוין", אומר רביד.

כיוון שמטבעות קריפטוגרפיים הם נכס ולא מטבעות, ההפרש בין המחיר בו התקבל התשלום למחיר ההמרה של המטבע הדיגיטלי, איננו מסווג כהפרשי שער אלא כהפסד הון. העסק לא יכול לקזז הפסדי הון ממכירה של ביטקוין או מטבעות קריפטוגרפיים אחרים, מרווחים העסקיים של העסק. "בעצם נוצר מצב בו העסק משלם מע"מ ומס חברות על הכנסה של 500 שקלים, אבל בפועל מהעסקה הזו (אחרי חודשיים) יש לו הפסד של 150 שקלים אשר אינם ניתנים לקיזוז מול רווחים עיסקיים, אלא רק מול רווחי הון", מדגיש רביד.

אם שער הביטקוין עלה (ביחס לשער בו התקבל הביטקוין):

בעל העסק ימכור את הביטקוין אצל חלפן, ואחרי עמלות הוא יקבל 600 שקלים לחשבון הבנק, במקום ה-500 שקלים ששילמו לו על תיקון המכשיר הסלולרי. במקרה זה הוא ממשיך לשלם את אותם מיסים (הכנסה+מע"מ) על הכנסה אשר שנוצרה מתיקון המכשיר הסולארי, 500 שקלים (בהתאם לחשבונית שהוא הוציא), ובנוסף על הרווח בגובה 100 שקל ממכירת הביטקוין הוא ישלם מס רווחי הון. יש לזכור שכעת יש לבית העסק בחשבון הבנק 600 שקל מהם הוא ישלם את כל סוגי המס – ולכן אין כאן בעיה.

"הפרשי השווי שנובעים מתנודתיות של מטבעות דיגיטליים הם סיכון עסקי שכל בעל עסק צריך להתייחס אליו. חשוב לזכור שהעסק רגיש להפסדים הנובעים מירידת ערך המטבעות הקריפטוגרפים כי הם אינם ניתנים לקיזוז מול הכנסה מהפעילות העסקית. לכן, כדאי להתנהל נכון על מנת למזער את הסיכון", מסכם רביד.

צימצום חשיפת המס של העסק

רשות המסים סיפקה הוראת ביצוע בנושא הפקת חשבוניות כאשר התשלום מתקבל במטבע וירטואלי, אשר מאפשר לחברה להכיר בהפרשי שער הנובעים מהמרה של מטבעות קריפטוגרפים לכל מטבע אחר (פיאט או קריפטו) לצורכי מס, אם ההמרה מתרחשת עד ל-14 יום ממועד הקבלה של המטבעות. על כן, אם החברה לא סוחרת באופן קבוע במטבעות קריפטוגרפיים אלא רק מקבלת בהם תשלום, מומלץ, לכל הפחות, להחליט מראש על מדיניות ניהול סיכונים או להמיר את המטבעות לקריפטו בטווח זמן זה.