תוכן עניינים
מי שניסה להעביר כסף ממסחר במטבעות קריפטוגרפיים לבנק, בוודאי נתקל בסירוב או לכל הפחות בשאלות רבות ובקשות למסמכים. דבר זה, צפוי להשתנות בקרוב בגלל שינוי מהותי בחקיקה. מדוע זה קורה, מה חשוב לדעת על הרגולציה החדשה ואיך כדאי להתנהל?
אחת הנקודות המורכבות בהשקעות קריפטו היא היחסים עם הבנקים, שמערימים קשיים על כאשר מנסים להפקיד לחשבון כסף שמקורו במסחר במטבעות דיגיטליים. החדשות הטובות הן שהדברים עומדים להשתנות: בשבוע שעבר עברה חקיקה שמסדירה את התנהלות השחקנים השונים בתחום הקריפטו ואת דרישות מניעת הלבנת ההון המוטלות עליהם. דבר זה, צפוי להוביל לשינוי גם בעמדת הבנקים. על מנת להבין את התנהלות הבנקים, מדוע הם עושים זאת ואיך כדאי להתנהל, צריך להבין את הבסיס החוקי והרגולטורי שחל עליהם:
הבסיס – איסור הלבנת הון
לבנקים, על פי חוק, אסור לסרב לתת שירות למי שמבקש, אלא אם יש לכך סיבה מוצדקת. במקרה של קבלת כספים שמקורם בהשקעות קריפטו, הסיבה בה משתמשים הבנקים לסירוב הפקדת הכספים בחשבון היא הוראות איסור הלבנת הון. מניעת הלבנת ההון באמצעות המערכת הפיננסית תפסה תאוצה רבה בשני העשורים האחרונים, ועל הבנקים הוטלו חובות רבות שקשורות בנושא.
אם נלך אחורה, בעבר הבנקים הישראלים ביצעו פעילות בעייתית מאוד בהיבטי הלבנת ההון. רק לאחרונה ספגו שלושה בנקים גדולים קנסות גבוהים מהרשויות בארה"ב, לאחר חקירת עומק בגין פעילות שנחזית להיות בעייתית מבחינת הלבנת ההון. גם חברת חברות כרטיסי האשראי היו על הכוונת של בנק ישראל שפיקח עליהן באופן הדוק, לאחר קנס גבוה שספגה אחת מהן.
אך כל זה שייך לעבר: כיום המאמץ למנוע הלבנת הון באמצעות המערכת הפיננסית הוא חובק עולם, ונעשה על בסיס רגולציה בינלאומית וכוח משימה מיוחד – ה-FTAF. בישראל יישרו קו עם העולם והתקינו צווי איסור הלבנת הון אשר חלים על המערכת הפיננסית – כאשר לגופים פיננסיים שונים צווים ספציפיים הרלוונטיים לתחום הפעילות שלהם. אולם, יש חובות מהותיות שקיימות בכל הצווים, וחלות על כל הגופים: החובה לזהות את הלקוח, וכן KYC – חובת הכר את הלקוח.
במסגרת חובת הכר את הלקוח, הבנקים צרכים לברר מה מקור הכספים שמגיעים אליהם והאם יש חשש שמקורם בפעילות בלתי חוקית, שלצרכי הלבנת הון נקראת "עבירת מקור" (כלומר – עבירה שכסף שמגיע ממנה על פניו חשוד ככסף מולבן).
עבירות מס מוגדרות כ"עבירות מקור" בישראל. כלומר, אם נעברה עבירת מס, זוהי גם עבירה מבחינת דיני הלבנת ההון. קיימת אכיפה מנהלית מאוד חזקה של בנק ישראל בתחום הלבנת ההון ודבר זה מעלה את החשש של הבנקים מכספים שמקורם בעסקאות קריפטו, בעיקר אם נעשו על ידי חלפנים לא מפוקחים או מול גורמים פרטיים.
מפרשים בצורה רחבה
הבנקים מנהלים את סיכוני הלבנת ההון לפי שיקול דעתם וזוכים גיבוי גורף מהפיקוח על הבנקים. כלומר, אם לפי שיקול דעתם כספים שמקורם בקריפטו הם מסוכנים ויש חשש שהגיעו מפעילות בלתי חוקית, הם יקבלו גיבוי מהפיקוח לא לקבלם. האם זה נעשה באמת משיקול ענייני של סיכון להלבנת הון, או האם זו רק "כסות" לדחות מהם את פעילות הקריפטו, שמטלטלת את המגזר הפיננסי המסורתי? האמת כנראה באמצע: מצד אחד יש הרבה עמימות רגולטורית בעולם הקריפטו ויש פעילות רבה שאיננה מפוקחת, מנגד ישנן זירות רבות מוסדרות, מפוקחות שעומדות בכללי רגולציה שהוטלו עליהן.
חייבים לציין שלאט לאט משתנה הסנטימנט ונשמעים גם קולות אחרים, שפותחים פתח לשינוי גישה אצל הבנקים: היועמ"ש וגם בתי המשפט הביעו בעבר את עמדתם שאין לסרב באופן גורף להפקיד כספים מכל תעשיית הקריפטו. גם בנק ישראל אמר שראוי לדעתו להבדיל בין גורמים שמפקידים כספים באופן מזדמן או חד פעמי, לבין כאלו שמשקיעים או עוסקים בכך באופן קבוע.
הפיתרון – צו ייעודי
הדרך בה דבר זה נפתר היא היא באמצעות צו הלבנת הון ייעודי לעולם המטבעות הדיגיטליים שנחקק בשבוע שעבר ויכנס לתוקף בעוד שמונה חודשים. צו זה מחיל את כל החובות מעולם הלבנת ההון גם על הגופים שנותנים שירותים במטבעות דיגיטליים. כבר היום אגב, זירות גדולות עושות הליכי KYC ללקוחות, וכעת לאחר שהדבר עוגן במסגרת צו – יצטרכו לעשות זאת כל הגופים בשרשרת אספקת השירותים למסחר בקריפטו.
גופים שיעמדו בהוראותיו של הצו למעשה יהיו "כשרים" מבחינת הבנקים להפקדת כספים שהגיעו מהם. חשוב לדעת שהגופים הישראליים הגדולים בתחום הקריפטו מעוניינים בכך מאוד ופעלו באופן אקטיבי לשם הסדרת הנושא.
איך להתנהל לאור הצו החדש
מטרת הצו היא לאפשר לנותנים שירות בנכס פיננסי בעלי רישיונות (דוגמת חלפנים וזירות המסחר המסודרות בישראל) לעבוד עם המערכת הפיננסי הקיימת (בנקים) בצורה מוסדרת ופשוטה. הצו אמור להקל על הבנקים לקבל/ להעביר כספים בינם לבני ספקי השירות העומדים בדרישות הצו. כדי שזה יקרה הצו מגדיר מספר כללים ברורים שאם נותני השירות עומדים בהם הבנק לא יכול לסרב לעבוד איתם – לפחות לא בצורה גורפת.
אחד המרכיבים החשובים בצו הוא בצורך קיום נוהל מסודר בו נעשה תהליך של זיהוי לקוח. במילים פשוטות היכולת לעשות עסקאות בה שני הצדדים אינם מכירים ומזהים אחד השני איננה מקובלת לפי הצו. הצו אומנם מכוון כלפי נותנים שירות בנכס פיננסי (נש"פ) אך ברור שבנקים, כאשר הם מגבשים מדיניות אכיפת הלבנת הון, יכילו את עקרונות הצו על כולם. ז"א יש פה שינוי פרדיגמה שעל הקהילה להפנים.
מי שרוצה להמשיך לעשות עסקאות מזומן בהן הוא קונה או מוכר ביטקוין או כל מטבע קריפטוגרפי אחר בצורה אנונימית דרך הטלגרם צריך לקחת בחשבון שזה אומנם חוקי, אך סביר שהבנקים בישראל יקשו עליו לעבוד איתם בעתיד. כן, זה מאוד פשוט, מטרת הצו היא למנוע הלבנת הון, לתת מסגרת בה יכול המטבע הקריפטוגרפי להתקיים בצד ויחד עם המערכת הבנקאית. הצו אוסר על הבנקים לסרב לבצע העברות/ לקבל הפקדות בצורה גורפת מספקי שירות מורשים. אך הצו משאיר לבנקים את חופש שיקול הדעת והאחריות לבחון בצורה נקודתית כל לקוח לראות האם הלקוח עצמו עומד בכללי הלבנת ההון או לא.
הפתרון פשוט כמובן, לעבוד רק עם העברות בנקאיות ולזנוח את המזומן – שלא לדבר על החשיפה לחוק המזומן שגם היא נאכפת לאחרונה.
לסיכום – התנהלו שקוף
אז איך להתנהל לאור הצו החדש? ראשית להקפיד על דיווח שקוף ומלא לרשויות המס. עשיתם עסקאות בקריפטו? לפני שאתם מעבירים את הכסף לבנק דווחו לרשות המיסים, באופן עצמאי, באמצעות הטופס הייעודי הייחודי למשקיעים במטבעות דיגיטליים של BloxTax, או בכל דרך שנוחה לכם ומקובלת על רשות המסים. בנוסף, אם תרצו לקבל את הכסף לחשבון, התנהלו מול גופים מפוקחים, סחרו בזירות גדולות ומוסדרות רגולטורית ושמרו תיעוד מסודר של הכסף שקיבלתם: מה מקורו ופרטי העסקה בה הגיע אליכם. כך אתם מרוויחים פעמיים: גם הגדלתם את הסיכויים לכך שהכסף שלכם יוכר ככשר ויהיה ניתן להפקידו לבנק, וגם הפחתתם את הסיכון שתהיו מעורבים בפעילות בעייתית ותחשפו לסיכונים רגולטוריים.